#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מברכים על הטבילה, ומה הטעם? (שיטות הראשונים)	"<ul><li>שיטת רש""י והבה""ג שמברכים אחר הטבילה, והטעם כיון שגר צריך לטבול אחר הטבילה שקודם הטבילה אינו מצווה מש""ה כולן תקנו שיברכו אחר הטבילה.</li><li>שיטת הרי""ף שרק גר ובל קרי ופולטת מברכות אחר הטבילה שהם באמת אינן יכולות לברך קודם טבילה</li><li>שיטת הר""ן והרמב""ם שהיות שבטליהו לטבילת קרי כולן חוץ מגר מברכות לפני הטבילה.</li><li>הראב""ד והרא""ש סוברים שנדה מברכות לפני הטבילה ולא כתב הב""י אם דעתן כהרי""ף או כהר""ן.</li></ul>"	"יו""ד סימן ר'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו שיטת הר""י מתי מברכות על הטבילה?"	הטור הביא משמו שמברכות אחר הטבילה, אבל בתוס' הביאו משמו רק שאין לגעור באלו שנוהגים כן אבל ממשע שמדינא מודה שפסקינן שמברכים לפני הטבילה.	"יו""ד סימן ר'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה עוד טעם הביא הב""י בשם התוס' שיהא מברכים רק אחר הטבילה, והיאך דחה אותו הב""י?"	שחוששים שמא לא יטבול מחמת ביעתותא דמים, ודחה אותו דלשון הגמ' הוא שאכתי גברא לא חזי וזה לא משמע שהוא משום ביעתותא אלא משום שהאדם לא ראוי לברך.	"יו""ד סימן ר'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה נוסח הברכה מברכים ""על הטבילה"" או ""לטבול""?"	"לכ""ע מברכים על הטבילה ולאלו שסוברים שמברכים אחר הטבילה הוא פשוט שזהו הנוסח דמשמע לשעבר אבל גם אלו שסוברים שמברכים לפני הטבילה מ""מ כיון שגר מברך אחר הטבילה תקנו נוסח אחד לכולם."	"יו""ד סימן ר'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היאך פסקינן מתי מברכים הברכה לפני הטבילה או אחר הטבילה?	"המחבר פסק שמברכים לפני הטבילה <br>הרמ""א שיטת הבה""ג שמברכים אחר הטבילה וכתב שכן נוהגים.<br>והבאר היטיב הביא השם השל""ה הקדוש שאנשי מעשה יזהירו לנשותיהן שיטבלו ויברכו ויטבלו שוב."	"יו""ד סימן ר'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן מברכות שלא יהא חשש משום גילוי ערווה או לבו רואה הערווה? דרישה ב""ח ט""ז וש""ך"	"שיטת הדרישה - צריכים לעכור המים וזה מועיל על גילוי ערווה, ולבו רואה את הערווה אין חשש בנשים.<br>שיטת הב""ח - צריכים עכירת המים משום לבו רואה הערווה ולא מועיל חבוק זרועות רק אם מפסיקים בין היד לגוף עם בגד.<br>שיטת הט""ז והש""ך - די מה שהערווה הוא בתוך המים אפי' מים צלולין שיהא נחשב שערוותה מכוסה, ולעניין לבו רואה את הערווה אפשר להקל כהאורחות חיים והט""ז כתב שלכתחילה כן עדיף לעשות חבוק זרועות משום לבו רואה את הערווה (ומועיל גם אם לבו אינו בתוך המים יחד עם הערווה אבל נכון יותר שתכסה עצמה משום צניעות ויעשה חבוק זרועות)."	"יו""ד סימן ר'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה עוד בעיה יש חוץ מלבו רואה את הערווה?	"יש בעיה שערוותה מגולה.&nbsp;<br>להדרישה הוא בעיה משום כבוד השכינה, ולהט""ז הוא בעי' משום לא יראה לך ערוות דבר."	"יו""ד סימן ר'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש באשה משום לבו רואה את הערווה?	"דעת האורחות חיים שאין משום לבו רואה את הערווה באשה כיון שהוא ממש למטה. וכ""כ הט""ז והש""ך בדעת הרא""ש שמש""ה מתיר לברך בחלוק.<br>דעת הראב""ד שגם באשה יש משום לבו רואה את הערווה וממילא מצריך לברך לפני שתפשוט בגדיה, וכן הוא דעת הב""ח. והט""ז כתב שלמעשה יש להחמיר לכתחילה."	"יו""ד סימן ר'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה ראיות הביא הש""ך שיש עוד בעי' חוץ מלבו רואה את הערווה משום שהערווה הוא מגולה?"	"ששני סתם משניות שכתבו שאין לברך ערום ואי אין עוד בעי' חוץ מלבו רואה את הערווה א""כ רואים כאן שני סתם משניות שסוברים שלבו רואה את הערווה אסור א""כ היאך מסתפקים הפוסקים כמאן פוסקינן משום שיש בברייתא מחלוקת אם בשני משניות מיסתם שהוא בעי'."	"יו""ד סימן ר'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פוסק המחבר: האם באשה יש בעי' משום לבו רואה את הערווה?	"הט""ז הק' שיש סתירה בדברי המחבר שבאו""ח הביא שיטת האורחות חיים לדינא שאין באשה משום לבו רואה את הערווה וכאן פסק שצריכים לעכור המים (ויש לציין שגם כאן כתב כהאורחות חיים שכתב שמותר לברך בחלוק)."	"יו""ד סימן ר'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מברכים הברכה בשבת?	"לכ""ע מברכים אחר הטבילה, או תהא מברכות לפני הטבילה בלחש (כדי שיהא נראה כמיקר)."	"יו""ד סימן ר'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברך בבית הטבילות שלנו שמחממות אותן או שדינא כבית המרחץ?	"הט""ז והש""ך כתבו שדינו כמרחץ. הפרי מגדים והמחצית השקל מסתפקים בזה. והיעב""ץ ג""כ סובר שדינו כמרחץ ובפרט אם ג""כ רוחצים שם בחמים."	"יו""ד סימן ר'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חדר שיש שם בור טבילה שמכוסה בנסרים האם מותר ללמוד באותו חדר?	אם החדר נקי כחדר רגיל מותר. וטוב יותר להעמיד מחיצות בין מקום הלימוד למקום המקווה.	"יו""ד סימן ר'"		
